עבודה מהבית

מה יוצא לכל אותם אנשים שעובדים מהבית??

רואי חשבון ועורכי דין מעריכים כי מס הכנסה מרוויח מדי שנה עשרות מיליוני שקלים מחוסר מודעות של הציבור שזכאי לנכות ממס הוצאות בשל עבודה מהבית.
נישומים רבים המחליטים לעבוד רק או גם מהבית זכאים לנכות מהכנסותיהם חלק יחסי של הוצאות הבית מבלי לפגוע בזכאותם לפטור ממס שבח בעת מכירת הדירה.
אם אדם עובד בחדר אחד מתוך דירת מגורים של 4 חדרים, ואותו שטח מהווה כ- 25% מכלל שטח הבית, יהיה זכאי לדרוש 25% מההוצאות השוטפות של הדירה.

הוצאות שניתן לדרוש מהן חלק יחסי הינן

שכר דירה – במקרים מסוימים בהם המשכיר מדווח על הכנסותיו, ומצהיר כי השכירות היא גם למגורים וגם לעסק, ונותן חשבונית מס/קבלה למשלם, אזי ניתן לדרוש חלק יחסי של הוצאות השכירות. במקרים בהם המשכיר הוא אדם פרטי, חלה חובת ניכוי מס במקור ע"י המשלם בסך של 35%. לכן בפועל בגלל אי הסכמתו של המשכיר לניכוי הנ"ל, ובשל העובדה שגם לא יקבל פטור משכירות כי המדובר בשכירות לעסק, לא דורשים את הוצאות השכירות של הבית כהוצאות מוכרות.

  1. ריבית על משכנתא – ניתן לדרוש 80% מחלקן היחסי של הוצאות הריבית על המשכנתא המשמשת את העסק.
  2. פחת על הנכס – כאשר הדירה בבעלות הנישום ניתן לדרוש את החלק היחסי מהפחת השנתי על הנכס.
  3. הוצאות טלפון - אם עיקר עסקו של הנישום בביתו, ניתן לדרוש חלק יחסי מהוצאות הטלפון. המלצתי היא בהזמנת קו נוסף נפרד שישויך לעסק ובעצם יאפשר הכרה של 100% מהוצאות הטלפון.
  4. הוצאות חשמל, ארנונה, גז, מים, וועד בית - יוכרו לפי חלק יחסי של שטח העסק מכלל שטח הדירה.

למרות ששלטונות המס לא ממהרים להתיר הוצאות אלה גם לשכירים, אין מניעה להתירן בניכוי גם לאלה בהתקיים התנאים הבאים:

א. ההוצאה הכרחית וחיונית לעבודתו של העובד.
(למשל – עובד המוכרח להמשיך ולעבוד בערבים מביתו ולשם כך מקצה חדר).
ב. אין שום מגבלה חוקית להתיר את ההוצאה.
(למשל – הוצאות רכב של שכיר נאסרו בניכוי במפורש).

גם אז יש צורך בהגשת דו"ח מס להחזר (ללא פתיחת תיק במס הכנסה).

לפני שאתם מעבירים את משרדכם הביתה חשוב שתהיו מודעים להשלכות נוספות של סיווג הדירה (כולה או חלקה) כדירה עסקית.

למשל : אפשרות לייקור תשלומי הארנונה (בפועל כמעט ולא קורה), או פגיעה בזכאותו של בעל הדירה לפטור ממס שבח בעת מכירתה (ברוב המקרים חל רק אם מעל 50% משטח הדירה ישמשו לעסק).

ומה לגבי הצורך ברישיון לניהול העסק, והיתר מיוחד מהרשות המקומית?

ע"פ חוק רישוי עסקים, תשכ"ח 1968, כל עסק המוגדר כטעון רישוי בצו רישוי עסקים חייב ברישיון לפתיחתו ולניהולו.
רישיון לניהול עסק הינו האישור הניתן ע"י הרשות המקומית לבעלים על מנת שיפעיל את העסק שלו בהתאם לחוקים והתקנות.
בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשנ"ה – 1995, מופיעים כל סוגי העסקים הנדרשים לקבל רישיון להפעלת העסק. עסק הטעון רישוי המתפקד ללא הרישיון צפוי לסגירה מיידית ולתביעות משפטיות.
לכן לפני פתיחת עסק מומלץ לבדוק באגף לרישוי עסקים אם קיימת חובה חוקית לקבלת רישיון.
ישנם עיסוקים שונים הפטורים מקבלת רישיון, כגון: רואי חשבון, עורכי דין, מרפאות שונות, חדרי התעלמות, בתי תוכנה, מכירת צעצועים, מכירת כלי בית, כלי כתיבה וכו…

בנוסף, אם החלטתם להפעיל את העסק מהבית חשוב שתדעו כי בניהול עסק מכל סוג שהוא בדירת מגורים שלא יועדה לכך ע"פ היתר הבנייה או התכנית התקפה, ישנה חובה בהוצאת היתר לשימוש חורג מאת הוועדה המקומית לתכנון ובניה של הרשות המקומית.
בפרקטיקה, עסקים קטנים שאינם "מורגשים" ואין בהם כדי לשנות את אופי הבית, לא יחייבו כל הליך רישוי או היתר. מסאז'יסט שפועל מדירתו במינון של מספר לקוחות בודד ליום אינו "מורגש", לעומת זאת מספרה פעילה שעלולה להוציא שכנים משלוותם מחייבת קבלת היתר לשימוש חורג. כמובן שהמדובר כאן בתחום מאוד אפור, ואין כאן עניין של שחור ולבן. כל מקרה יש לבחון לגופו של עניין.
לסיכום: כל נישום צריך לשקול את הרווח וההפסד שיהיו לו בכל דרך בה יבחר ללכת, ותמיד מומלץ לקבל ייעוץ ספציפי וליווי הפעילות העסקית השוטפת מבעל מקצוע (רואה חשבון, יועץ מס).

הפורום שלי באתר תפוז – "עבודה ועסקים מהבית"

השאר תגובה